נ' רסקו חברה להתישבות חקלאית ועירונית בע " מ ואח'

פסק דין

לפני מונחת בקשתה של המבקשת,SCHIFF R.E. INTERNATIONAL CORP. (N.Y.) (להלן: שיף), לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"), לביטול פסק הבוררות החלקי שניתן ביום 8.12.2009 על ידי כבוד הבורר השופט (בדימוס) יעקב שמעוני (להלן בהתאמה: "פסק הבוררות החלקי" ו-"הבורר"), במסגרת הבוררות המתקיימת בין שיף מצד אחד, לבין המשיבות – רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ ו-העמותה למען החבר הוותיק במודיעים, מצד שני (להלן בהתאמה: "הבוררות", "רסקו" ו-"העמותה"). כן מבקשת שיף, לפי סעיף 11(1) לחוק הבוררות, להעביר את הבורר מתפקידו מהטעם שאינה יכולה עוד לתת בו אמון.

א. רקע עובדתי

1.הליך זה הינו חוליה נוספת בהתדיינות משפטית ארוכה ופתלתלה המתנהלת בין הצדדים. עניינה של פרשה זו הוא הליך בוררות שנוהל, ועודנו מתנהל בין הצדדים, אשר נמשך על פני למעלה מעשור, במהלכן התחלפו שלושה בוררי דן-יחיד, כאשר שניים מביניהם התפטרו מהתפקיד בשל האופן בו התנהלה שיף ומי מטעמה כפי שעוד יפורט להלן. הבוררות שבין הצדדים נתקלה לא אחת בקשיים אשר חייבו התערבותן של ערכאות שיפוטיות שונות, לרבות בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים בתל-אביב-יפו ובירושלים ואף בפני מותב זה. עסקינן בסכסוך רווי יצרים שהגיע אף לפתחו של מנהל בתי המשפט ונציבת התלונות על שופטים כתוצאה מטענות שונות שהעלתה שיף בדבר אופן ניהול ההליכים המשפטיים בקשר אליה, ויחסן של הערכאות השיפוטיות כלפיה.

2.להלן המסכת העובדתית הצריכה לעניין בזעיר אנפין. העמותה נוסדה לשם קידום הקמתו של בית אבות לתושביו הוותיקים של חבל מודיעים, על מקרקעין בשטח של כ- 11.5 דונם הידועים כמגרש 950 בישוב שוהם (להלן: "המקרקעין"). המקרקעין מצויים בתחום שיפוטה של המועצה האיזורית מודיעים ומוחכרים לעמותה (להלן: "המועצה"). ביום 30.7.1992 התקשרה העמותה בחוזה יזמות עם שיף במטרה שזו בעצמה או באמצעות שלוש חברות נאמנות שהקימה (להלן: "חברות הנאמנות") תפעלנה לקידום והקמת בית האבות (להלן בהתאמה: "הסכם 1992" ו-"המיזם" או "הפרויקט"). מטעם שיף ומטעם חברות הנאמנות פעל מר אריק זכאי אשר הציג עצמו כמיופה כוחה של שיף וכמנהל בחברות הנאמנות (להלן: "זכאי").

3.לפי הסכם 1992 התחייבה שיף לנהל ולממן את כל הפעולות הנדרשות להוצאתו לפועל של המיזם, לרבות מימון דמי החכירה למנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל"), ומימון התכנון הראשוני למיזם והתאמתו לצורכי העמותה. כמו כן התחייבה שיף לממן, לנהל ולפקח על כל הפעולות הקשורות לבינוי, ההקמה, התכנון, והיזום של הפרויקט, וכן לממן הוצאות נוספות של המיזם, לרבות הוצאות מימון. עוד התחייבה שיף לייצג את העמותה בפני כל גורם ורשות לרבות בפני המנהל, בנקים, קבלני בנין וכדומה. בתמורה לשירותים שאמורה הייתה שיף לספק לעמותה זכאית הייתה שיף לקבל 90% מחלקי הפרויקט שלא ימכרו, ואת מלוא הרווח מחלקי המיזם שימכרו, וכל זאת – באופן שלעמותה יוותרו בכל מקרה 10% בעין מתוך המיזם.

4.לאחר ההתקשרות בהסכם 1992, ולאחר שנחתם הסכם פיתוח עם המנהל בשנת 1993, חיפשו העמותה ושיף במשותף גורם קבלני אשר יהיה מוסמך לבצע את המיזם תוך התחייבות למימון הבנייה באופן מלא על ידו. לתפקיד זה נבחרה רסקו. ביום 30.5.95 נחתם הסכם קבלנות וקומבינציה בין שיף והעמותה מצד אחד לבין רסקו מצד שני (להלן: "הסכם 1995"). במבוא להסכם 1995 נקבע כי שיף תשלם לרסקו 50% מרווחי הפרויקט כהגדרתם בסעיף 2 של הסכם 1995, זאת - כנגד ביצוע התחייבותה של רסקו כקבלן מממן וכמבצע של המיזם. בהתאם לסעיף 12 של ההסכם משנת 1995 הוקם צוות היגוי של המיזם המורכב מנציגיה של שיף ושל רסקו. בתשובתה לבקשה שלפני נטען על ידי העמותה כי לפי הסכם 1992 היה על שיף להביא להשלמת בניית המיזם עד לנובמבר 1999.

5.ברם, בין הצדדים להסכם 1995 נתגלעו מחלוקות קשות בקשר עם ביצועו של הפרויקט. כל צד העלה טענות כנגד הצד האחר בנוגע לעמידה בהתחייבויותיו. לאור המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים נקלע ביצוע המיזם לקשיים ובשלב כלשהו הופסקה הבניה במיזם כליל. התוצאה הייתה שבפועל הקמת בית האבות לא הושלמה ועל המקרקעין נותרו שלושה שלדי בניינים כאבן שאין לה הופכין.

כאמור, בין הצדדים התגלעו סכסוכים בקשר לפרויקט ובקשר למחדלים שונים הקשורים לביצועו, אשר כל צד מייחסם לזולתו, וזאת בשתי חזיתות עיקריות:

אשר לסכסוך הנוגע למערכת היחסים שמקורה בהסכם 1992, הסכימו הצדדים לפנות להליך בוררות על יסוד סעיף 14 בהסכם הנ"ל, הקובע כדלקמן:

"כל מחלוקת בין הצדדים תובא לבוררות זבל"א. הבוררים משוחררים מדיני הראיות והדין המהותי. דין סעיף זה כדין הסכם בוררות. הצדדים מסכימים שמטעם המועצה והעמותה יהיה בורר עו"ד מאיר פז או עו"ד אחר שיקבע מטעמו ועל דעת המועצה ו/או העמותה, ועו"ד דן קרני בעצמו ו/או עוה"ד הכט מניו יורק ו/או מי מטעמם ו/או מטעם החברה יהיה הבורר מטעם החברה".

תניית בוררות זה נדונה לפני כב' השופטת (כתוארה דאז) ה' גרסטל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. כב' השופטת גרסטל אישרה את הסכמת הצדדים לברר את המחלוקות ביניהם במסגרת בוררות והורתה על עיכוב ההליכים בתובענות נשוא ה.פ. 541/03 וה.פ. 1016/03 בשל העברת התובענות לבוררות.

בנוגע לסכסוך המתייחס למערכת היחסים שבין שיף מצד אחד, לרסקו והעמותה מצד שני, בקשר להסכם משנת 1995, הסכימו הצדדים לפנות להליך בוררות זבל"א, זאת - לנוכח סעיף 17 בהסכם הנ"ל, לפיו:

"17. בוררות

17.1כל חילוקי הדיעות שיתגלו בצוות ההגוי או בין הצדדים בכל הקשור והנובע מהסכם זה, למעט מהאמור בסעיפים בהסכם זה, בהם נקבע בורר ספציפי, יועברו ע"י הצדדים לבוררות זבל"א.

בהיעדר הסכמה בין הבוררים יועברו החלטותיהם להכרעת בורר מוסכם שימונה ע"י בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

17.2הבוררים יהיו חייבים לפסוק לפי הדין המהותי ועל פי דיני הראיות אך יהיו פטורים מכללי הפרוצדורה.

17.3הבוררים יהיו חייבים לנמק פסק-דינם".

ראשיתה של הבקשה המונחת לפני נעוץ בבוררות הזבל"א שהתנהלה בין הצדדים לפי הסכם 1995 ובסכסוך שהתגלע בין שיף מצד אחד לבין רסקו והעמותה מצד שני. בענף זה של המחלוקות בין הצדדים יתמקד הדיון שלהלן.

7.משנקלעה בוררות הזבל"א לפי הסכם 1995 למבוי סתום, בשל היעדר הסכמה כוללת בין הבוררים באשר למגוון הסוגיות שעמדו על הפרק, כמו גם בשל חוסר נכונותם להכריע בסכסוך שבין הצדדים (ראו לעניין זה את קביעתה של כב' השופטת ע' ברון בהחלטה שלהלן), עתרה רסקו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבקשה למינוי בורר יחיד על מנת שיכריע במחלוקות שבין הצדדים (ה.פ. 989/04). ביום 22.9.05 נעתר בית המשפט המחוזי, כב' השופטת ע' ברון, לבקשה, חרף התנגדותם של שיף וזכאי והטענות השונות שהעלו כנגד מינוי בורר יחיד וסמכותו של בית המשפט המחוזי לעשות כן. כב' השופטת ברון הורתה על מינויו של כב' השופט (בדימוס) ישי לויט כבורר יחיד בין הצדדים. בהחלטתה זו קבעה כב' השופטת ברון, בין היתר, כי: